חוויותיי משירותי משלוחים ברמת החייל

כסטודנט לקולנוע בתל אביב היקרה אני חייב לא רק ללמוד כי אם גם להתפרנס כדי לשלם את שכר הדירה ושכר הלימוד. נכון להיום אני מבצע משלוחים ברמת החייל ולמרות שבהתחלה רק הרעיון של להיות שליח הרתיע אותי, עכשיו אני מבין שהחיים כותבים את התסריטים הכי טובים. כי החיים עולים על כל דימיון.

בכל לילה כאשר אני מסיים עוד משמרת של משלוחים ברמת החייל אני יושב לכתוב את התסריט שיעזור לי לסיים בהצלחה שלוש שנים קשות של לימודים אינטנסיביים ותודות לחוויות שלי במהלך המשלוחים, התסריט כותב את עצמו. במהלך המשמרות שלי כשליח במסעדה אני פוגש כל מיני טיפוסים מעניינים שמזכירים לי ולו קצת את הדיירים ב"דירה להשכיר".

קחו למשל את אדון גאנץ. לפחות פעם בשבוע אני מבצע משלוח לביתו. הוא תמיד פותח את הדלת בחלוק יוקרתי ונעלי בית תואמות, הבית שלו מסודר להכאיב ואסור לי לעבור את סף הדלת, פן אטנף לו את השטיח מקיר לקיר עם נעלי הרחוב שלי. מר גאנץ תמיד אומר תודה, בבקשה וסליחה ואף נותן לי טיפ נדיב. אבל אצלו אני מתעכב הכי הרבה זמן, כי כאשר אני מוסר לו את המשלוח הוא בודק אותו – מנה, מנה. מריח, שוקל בידיו, עובר על החשבון, מוודא שקיבל את כל הרטבים והתוספות ורק אחרי שהוא מסיים, הוא מחווה עם הראש, כאילו היה מלך בוואריה, כך שאני מבין שאני יכול ללכת לשלום.

אבל אדון גאנץ הוא פרח לעומת משפחת שילה. אליהם אני מגיע פעם בשבועיים כאשר הם מזמינים

משלוחי אוכל לחפלת הקריוקי-רוק הקבועה שהם עורכים. הם תמיד מקבלים אותי בשמחה, אחרי שכבר גמעו כמה כוסות אלכוהול והאווירה שם נהדרת. הבעיה עם החפלה של משפחת שילה היא שהם מזמינים משלוחים לקראת השעה 23:00 בלילה ואז אני חייב להגיע אליהם מהר לפני שהמשטרה מגיעה לסגור להם את המסיבה. באחת עשרה בלילה, כשאני כבר די עייף ורצוץ, אני צריך להתחיל מירוץ כנגד השעון וכנגד ניידת משטרה. לא פשוט!

לדירת הסטודנטים הסטלנים אני מגיע לפחות פעמיים בשבוע. הם כן נותנים לי להכנס אליהם הבייתה, בניגוד גמור לאדון פראנץ. למעשה אם זה היה מקובל חברתית הם גם היו מבקשים ממני לחתוך את האוכל לביסים ולהאכיל אותם. כשאני דופק על הדלת שלהם  הם צועקים "פתואחחחח", אני נכנס לסלון כאילו נכנסתי לביתי שלי, מניח את השקיות ומתחיל להוציא את המנות. הם מזמינים אותי להצטרף לארוחת הבריאות שהם הזמינו כאילו אני אחד מהח'ברה, אך אני מסרב בנימוס, לוקח את הטיפ שמפוזר ברישול על השולחן, בין הכריות בספות ובקופת-חסכון-החזיר שלהם, יוצא ונושף את כל האוויר שהחזקתי בבטן בזמן שהותי במאורת הסטודנטים.

גברת לביא היא עוד לקוחה נאמנה של מסעדת הבריאות שבה אני עובד ועבורה אני עושה משלוחים, וכל מפגש איתה הוא חוויה בפני עצמה. גם אצלה אני מתעכב מעט כאשר הסיבה לעיכוב היא הורדת חפצים ממקומות גבוהים, החלפת מנורה ששבקה חיים או הדרכה להפעלת מכשיר חשמלי חדש כלשהו. גברת לביא תמיד אסירת תודה ובכל פעם יש לה סיפור על הילדות שלה בתל אביב שמרתק אותי. כשהיא מתאהבת במנה חדשה היא שואלת אותי בלחש (כך שאף אחד לא ישמע) אם אני יכול להביא לה את המתכון  ואם השף קם על הצד הנכון אני מצליח להעביר אליה את המתכון בשבוע שלאחר מכן.

אני אגלה לכם סוד גם אני שומר את המתכונים האלו ומנסה אותם בבית, כי אני מנסה לשמור על אורח חיים בריא בין משלוח למשלוח. הנה מתכון נהדר למנה חדשה שהמסעדה השיקה, מומלץ מאוד מאוד לנסות. ההנאה מובטחת.

מתכון לכוסמין אורגני, ג'ינג'ר ועשבים:

המצרכים הדרושים:

 

1 ליטר כוסמין

200 גרם ג'ינג'ר כבוש קצוץ גס

1/2 כוס פטרוזיליה קצוצה דק

1/2 כוסברה קצוצה דק 

גרידות מ-2 לימונים

 1/4כוס נענע קצוצה

לתיבול:

קורט שמן זית

מעט שמן שומשום

מלח

פלפל

 

אופן ההכנה:

מכינים את הכוסמין: שוטפים ומשרים אותם למשך כמה שעות. מסננים ומוסיפים אותם לסיר עם מעט שמן. כשהשמן חם מוסיפים מים – 2 כוסות מים לכול כוס כוסמין. מכסים, מנמיכים את הלהבה ומבשלים כמשך כ-30 דקות. שימו לב שהגרגרים לא יבושלו יותר מדי.

לאחר שהכוסמין מוכן מוסיפים את כל יתר המרכיבים, מערבבים היטב ומגישים.

בתאבון ולבריאות!